הוא פשוט לא היה ביצועיסט ..
להיות מתכנת זה הרבה יותר מלדעת לרשום קוד לפי האקדמיה, אנחנו נמצאים בסביבה שמצריכה הרבה שיקול דעת ופשרות (tradeoffs), במיוחד בסטרטאפ קטן.
לשם המחשה, להביא מכשיר הנשמה פשוט וידני תוך 2 דקות לאדם שאיבד את נשימתו ומספק 18% חמצן , הרבה יותר חשוב מלהביא מכשיר משוכלל אוטומטי תוך 15 דקות (למעשה מעבר ל 7 דקות זה מיותר) שמספק 21% חמצן.
אם נפרוט את זה, לכל משימה יש יעוד, יש זמן שבו היא רלוונטית, ויש רמת ביצוע שבה היא רלוונטית.
הציפיה מעובד היא לדעת להבין את המשימה ולהפעיל את שיקול הדעת, כך שהתרומה תהיה מקסימלית.
פרמטרים נוספים שנרצה לקחת בחשבון הם – רמת השימוש בתוכנה, לכמה זמן היא נבנית (maintenance life time) וגם השינויים והשיפורים הצפויים (volatility).
בהתאם לכך אנו נדרשים לחשוב מה היחס בין תכנון לביצוע, לקבוע את רמת האיכות הרצויה ולהחליט בכמה ובאיזה ממתודולוגיות הפיתוח להשתמש.
אז קח כמה נקודות למחשבה – האם אתה ביצועיסט?
– האם אתה מבין את הצורך העסקי של המשימה שניתנה לך ואת הקונטקסט שלה במארג הכולל של החברה?
– האם אתה מבין את מגבלות הפרויקט (כמו תקציב, זמן) ומסוגל לסיים את המשימה באמצעות המשאבים שניתנו לך? במסגרת זאת למצוא פתרונות יצירתיים, לעשות מעקפים כשצריך או להתייעץ עם אחרים כדי להביא תוצאה מוגמרת?
– כמה אתה פרפקציוניסט? פרפקציוניזם מאפשר לנו להמשיך ללמוד ולהתקדם כל הזמן, אך כל דבר מגיע עם מחיר – האם השיפור באיכות שווה את העלות שלו? האם אתה יודע להבדיל מתי כן ומתי לא?
* נכתב בלשון זכר אך תקף לשני המינים
אם אתה מזדהה עם הנושא, בין אם אתה מנהל או עובד,
אשמח לשמוע על זה עוד בתגובה או בפרטי 😊
האתגר בהשתלבות בעבודה חדשה
בתהליך חיפוש העבודה, אנחנו נוטים לחשוב שהקושי העיקרי הוא להתקבל לעבודה, וכשזה יגיע הדברים יסתדרו. ולא כל כך מפנים את תשומת ליבנו לאתגר הגדול של השתלבות טובה בעבודה. השתלבות טובה אינה פרט שולי כלל ומהווה קושי ותסכול רב בעיקר בקרב עובדים ג’וניורים, אך לא רק. השתלבות נכונה, תבטיח את הישארותנו והצלחתינו בעבודה, תיצור לנו מסלול קריירה, ותאפשר את ההתקדמות שלנו בתפקידים ובשכר.