מכתבי סירוב: פידבק, או לא פידבק, זאת השאלה

אם ניגשת לראיון עבודה אתה בטח מכיר את הסיטואציה הזו –

סיימת את הריאיון, לעיתים עם תחושת בטן לא כל כך טובה..
כעת, אין דבר שתוכל לעשות בעניין מלבד לחכות לאיזושהי תגובה. טלפון, ווטסאפ (משהו!!) – רק לא מייל.

התגובה ממאנת לבוא, והנה אחרי שבועיים מגיע המייל שתוכנו כבר ידוע … תודה על הזמן שהקדשת לנו אך החלטתנו להתקדם עם מועמד אחר מתאים יותר ומאחלים לך בהצלחה.

פה תגובת המועמדים נחלקות ל 2:

כאלו שמפנימים את אשר כתוב, ולעומתם, כאלו שמתחילים למחות – ולפעמים שולחים מייל בחזרה שמסביר למה המראיין טועה. תגובה כזו מייצרת מצב לא נעים אצל מי ששלח את המכתב. אני חושב שכבר ברור לכם מה יקרה בראיון הבא (המראיין ייתן את הפידבק המינימלי האפשרי מחד, ומאידך המרואיין יחזור על אותם שגיאות בראיון הבא).

בתהליך החיפוש אחר עבודה, חשוב לזכור כי כל סירוב הוא לא מכשול, אלא הזדמנות ללמוד, להשתפר ולהגיע חזקים יותר למשרה הבאה. כאשר מתמודד מקבל מכתב סירוב, זו הזדמנות עבורו להסתכל על הראיון ולנתח את מה הוא עשה לא נכון ואיזה רושם יצר, מה שהוא יכול לשנות או לשפר למען ההצלחה בהמשך.  הקבלה של סירובים כחלק מהדרך תורמת לשלימות והתמדה בתהליך, וכאשר מתמודד נושא בלבו גישה חיובית ונכונות ללמוד מכל חוויה, הדרך למציאת המשרה המתאימה נהיית קלה יותר. ולכן…

ברגע שלא התקבלנו, המטרה שלנו הופכת מלהתקבל למשרה, למטרה אחרת – לקבל פידבק וללמוד להבא, ולא לפעול מהאגו להתעקש ולנסות להסביר למראיין למה הוא טועה. אני מדגיש, השימוש באינפורמציה מהפידבק צריך להיות אך ורק על מנת ללמוד לעתיד, ולא ע”מ לשכנע את המראיין לקבל אותנו בחזרה.  

בואו נחזור למייל הסירוב… לעיתים המייל הזה מכיל בתוכו מידע יקר ערך – כיצד תתקבלו למשרה הבאה שלכם! חבקו את הפידבק הזה בשתי ידיים ותראו מה אפשר להפיק ממנו. לעיתים הפידבק ספציפי למקום העבודה, אך לרוב הוא רלוונטי לכל מקומות העבודה. שווה לשים לב אם קיבלת פידבק זהה במספר מקומות, כנראה שיש דברים בגו. נסה ללמוד ולנסות בפעם הבאה דרך שונה להציג את הדברים.

4 טיפים למרואיינים שיעלו את סיכוי קבלת הפידבק:

1. להגיע לראיון בגישה של אני בא ללמוד.
2. שפת הגוף – לשדר בטחון, נינוחות ויכולת קבלת ביקורת בונה. מאמר בנושא שפת גוף בראיונות עבודה.
3. להיות אדיב ומכבד כלפי המראיין.
4. לבקש פידבק, ולבדוק אחרי זה לבד מה חוזר על עצמו.
   

מהצד השני של המתרס, אם נסתכל על המראיינים, הסקאלה של הפידבק בתהליך גיוס עובדים, נעה בין מכתב גנרי, לבין מראיינים שיושבים חצי שעה עם מועמדים ומסבירים להם בצורה מפורטת על מה עשו ואיפה יש מקום לשיפור. על המראיין לזכור שפידבק אובייקטיבי ובונה יכול לשפר מאוד את החוויה של המתמודדים בתהליך. חשוב להיות ברור, אך עדין, כאשר מעבירים פידבק. כאשר מעניקים למתמודד כלים לשיפור, מסייעים לו להבין את האזורים בהם יש לו מקום להשתפר וזאת חוויה שיכולה לשפר את התנהלותו בראיונות עבודה עתידיים. זה לא רק מקדם את המועמד, אלא גם משפר את תדמית הארגון ותרומה למוניטין הטוב שלו. בנוסף אני מכיר לא מעט מקרים בהם הציעו למועמד לחזור אחרי 3 חודשים ולנסות להתקבל שוב, ואף המועמד התקבל בהצלחה.

3 טיפים למראיינים בנוגע לנתינת פידבקים:

1. להודות למועמד על הגעתו והשתתפותו בתהליכי מיון.
2. לתת פידבק בצורה של: “ענית לא נכון בשאלה..”, “הסיבוכיות של הפיתרון שלך …”, “יש מועמדים עם יותר ניסיון רלוונטי למשרה”.
3. אם הפידבק בשיחה, לשאול תחילה את המועמד איך הוא הרגיש שהלך לו בראיון. לרוב המועמדים יודעים להעיד היכן התקשו, ושאלה זאת מכניסה אותם להתבוננות ולמידה.

בנימה זאת, ברצוני להזמין את המראיינים לשלוח קצת מידע אינפורמטיבי לגבי סיבת הדחיה מחד, ומאידך מהמועמדים, לדעת לקבל את הפידבק הזה ולא ליצור חוויות רעות לאותם מראיינים שהחליטו לעזור.

*נכתב בלשון זכר אך מופנה לשני המינים ואינו יעוץ משפטי כיצד לנהוג.

מוזמנים לקבוע פגישה אישית לפיצוח ראיון עבודה😊

בהצלחה לכולם !
ובברכת שנשאר מאוחדים, גם בתקופה מאתגרת זאת.

עידו

 [Yg1]לינק למאמר שפת גוף